לחלום מציאות

הגשמת חלומות במציאות היא לא דבר שכדאי לתאר במילים כתובות, או במילים בכלל למען האמת. הסיכוי להצלחה בתיאור שכזה הוא נמוך ביותר, ולכן לאחר התלבטות ארוכה החלטתי לא לסכם את החוויה העצומה שעברה עליי באירופה וברוק ווכטר בפרט.

האמת היא שבכלל שקלתי להפסיק לכתוב כאן. זה לא שהפסקתי לשמוע מוזיקה כמעט בכל רגע נתון ולצרוך דיסקים בכמויות מסחריות, אבל הצורך לשתף אחרים פשוט הלך ודעך. החוויות שסבבו אותי בתקופה האחרונה גרמו לי למצוא את הסיפוק והאושר במקומות אחרים, וכך המוזיקה נהייתה שוב פסקול מלווה ולא מרדף אין סופי. אני חושבת שיש בכך משהו נכון יותר, למצוא את הצלילים הנכונים לרגעים הנכונים ולא לחפש אחר כל צליל שקיים אי שם. אני מרגישה שבמובן מסויים, סוף סוף מצאתי לי שקט.

אני משערת שלא יהיה לי זמן להשקיע בכתיבה של הבלוג בתקופה שעומדת להתחיל.
ככל הנראה, גם לא רצון גדול להמשיך.
לעיתים רחוקות כאשר שיר יגנוב את ליבי למספיק זמן, אולי הוא יזכה להגיע לכאן.
כמו השיר הבא: גירסאת כיסוי שביצעו בתוכנית "רד בנד" עם מרינה מקסימיליאן בלומין לשיר Crazy Love של ואן מוריסון. זה אמנם לא פוסט שגרתי, אבל השיר הזה לא יוצא לי מהראש, והוא ללא ספק יכול להיכנס לפרוייקט "גרסת כיסוי".

בלילה שקט שכזה, כבר כמעט תמו הסיבות לברוח, הגיע הזמן לחלום קצת מציאות.

אם מתחשק לכם לשמוע את זה בצורה ראויה ולא מקוטעת- הנה הורדה ישירה של אלבום הקאברים המוצלח של רד בנד.

פשוט וטוב

בחודש האחרון הוצפתי במוזיקה חדשה מכל עבר, ולמרות שהיה נתון לרשותי זמן מועט, השתדלתי לתת את הכבוד המגיע לכל אחד מהאלבומים שמצאו את דרכם אל המחשב שלי.
לפעמים כשטוב, הכל פשוט טוב יותר, ולכן אני מפחדת שההתאהבות שלי באמנים שיופיעו בפוסט היא סובייקטיבית ביותר.
מצד שני, התאהבות במוזיקה מאז ומתמיד הייתה עניין סובייקטיבי. בכל מקרה, אשתדל למהול קצת אובייקטיביות בכל הרגש שמונע מבעדי לעשות זאת.

1)יש בי חיבה לא מבוטלת לסולניות חזקות, עדיף יוצרות, רצוי והכרחי שיהיו מיוחדות...
יש לי סטנדרטים גבוהים ביחס לבחורות שהמוזיקה שלהם כובשת את ליבי, לא קל להגיע למקום המוכבד הזה, אבל נדמה כי סופי מדליין עשתה זאת בקלילות וללא כל מאמץ נראה לעין.
מתוך שגרת חילופי הקליפים עם אחותי הנפלאה, הכרתי את אחד משיריה, וידעתי מיד שהבחורה הזאת תפרוץ ברגע נכון יותר לתוך הפלייליסט שלי. כעבור כמה חודשים הסתבר לי שצדקתי.
הבחורה המקסימה מאנגליה, מגיעה צמודה ליוקלילי, ויחד עמו יוצרת שירים מתקתקים שיכולים ללוות את יומו של כל אדם מאושר (ואולי אפילו להעלות חיוך על פרצופו של אדם עצוב) *ההשפעה כפולה ומכופלת אם האדם המדובר הוא למעשה בחורה.
לעתים היא מזכירה לי קצת את Feist המוכשרת, אבל אני חושבת שיש בה משהו חדש ומעניין, מסוג הזמרות היוצרות שניתן בכל יום להתאהב בשיר אחר שלה (והרי כולם שירי אהבה). עד כה היא הוציאה שני אלבומים, בעלי סגנון דומה, ושניהם כבר כבשו מקום מכובד בפלייליסט שלי, בייחוד בשעות הבוקר החמימות.

הנה שיר שהוא ללא ספק "המועדף עליי" (למרות שאליו נוספים עוד רבים אחרים כמובן):

והנה שיר נוסף שמסוגל לשפר כל רגע נתון ביום:

2) אחריי שהוציא את אלבומו הראשון ב2007 חוזר כעת ג'סטין ורנון, סולן הפרויקט Bon Iver עם אלבום חדש.
הקונספט של האלבום עד כה נשמע לי די דומה, כך שלא יהיה קשה במיוחד לחובבי האלבום הראשון, לאהוב את האלבום החדש כבר מהאזנה ראשונה. השירים שבו הצליחו לנסוך בי קצת רוגע, כזה שמרגישים בהתמתחות חסרת תכלית על המיטה    אשר שרויה בתאורה מינימלית, כזו שמסוגלת מהר מאוד להפוך לשנת צהריים מלווה בחלומות נעימים.
בתור בן אדם שלא ישן הרבה (ובדרך כלל גם לא טוב במיוחד), שעות החסד שהעניק לי האלבום המדובר בצהריים, יעניקו לו בטח מקום חשוב ברשימות ההשמעה הליליות שלי שמלוות ניסיונות הירדמות כושלים.

מירוץ המוזיקה האינסופי (+אורחים מיוחדים בפוסט)

אני לא מצליחה לכתוב כאן בזמן האחרון, לא כי לא הייתי רוצה, פשוט החיים התמלאו לפתע בכל כך הרבה דברים- חלקם נפלאים וחלקם קצת פחות

העומס העצום הזה ששורר בחיי כרגע, מנע ממני לתקן את בעיית הורדת המוזיקה אל המחשב שלי, ויותר מכך, שאב אותי לתוך לופים של האזנות לדברים ישנים ולעוסים, פסקולים ישנים,

אלבומים שככבו אצלי ב2010 וכו'... זה לא שהישן כבר נוגן עד תום ולא מוצא חן בעייני ביותר, פשוט זו מתכונת ברורה להפסד בתחרות של מירוץ המוזיקה האינסופי.

זוהי כמובן תחרות מכורה, שההפסד בה ידוע מראש, אבל צריך לדעת ליהנות מהדרך ("הפריחה ולא הפרי, ההליכה ולא ההתקדמות").

הלחץ, העיסוק הבלתי פוסק בהתפלגות נורמלית, מוטיב הים בשירה הנשית, ועוד שאר נושאים שאין לי באמת את הכוח  לטפל בהם, התישו אותי. הייתי מוכרחה לקחת שעת הפסקה לשנ"צ.. אך לחיצת עכבר תמימה, הפכה לשעת הזרקת מוזיקה לוורידים, השלמת פערים של יותר מחודש- כנראה שהייתי צריכה את זה יותר משינה.

התוצאה כמובן הייתה הורדת כמויות לא מבוטלות של מוזיקה חדשה! אל תבינו אותי לא נכון, אני נגד הורדה לא מוגבלת! ויותר מהכול בעד קניה- רק שכרגע בהתחשב במצב הכספי העגום שנוצר עקב הטיסה בקיץ לאירופה, אני מרשה לעצמי קצת יותר.

אז הנה כמה מההורדות החדשות, שיהיה במה להתנחם עד שיגיע החופש האמיתי...

1)האלבום החדש של Fleet Foxes -  קישור להורדה הישירה של האלבום החדש.
אני לא מאמינה שבאמת אזכה לראות אותם בהופעה! האלבום הנוכחי רק הולך ומגביר את הציפייה שלי. השועלים החמקמקים לא מאכזבים, אחריי האלבום הקודם והאהוב, הם חוזרים עם אלבום חדש שלא נופל ממנו, ואני בטוחה כבר מעכשיו שהוא יגיע לסיכום 2011 בתור אחד הפייבוריטים שלי.

2) לפניי חצי שנה בערך, שמעתי את Dirty Gold בפעם הראשונה, השיר שלהם California Sunrise הפך להמנון הבוקר שלי באותה תקופה, והוא עדיין מסוגל להקל את היציאה מהמיטה בכל בוקר קריר. מיד אחריו שיר נוסף שלהם שהגיע אליי התווסף גם הוא לרשימת המועדפים, ועד עכשיו ציפיתי מהם שישמיעו צלילים חדשים. התפילה שלי ככל הנראה נשמעה אי שם בקליפורניה, כי לא מזמן יצא Ep ראשון ללהקה שנקרא Roar- והוא ללא כל ספק קרן האור של היום הזה.
Dirty Gold הם הפסקול המדויק לפתוח איתו את הקיץ שמגיע אלינו, עם החום והשרב שעומדים להיות נוכחים בחודשים הקרובים, נזדקק למוזיקה שתיקח את הדמיון הישר אל הים- Dirty Gold- Sea Here. כן, הים ללא ספק פה.
ה- EP החדש להורדה

3)הקליפ הבא הנעים לי את הלימודים וגרם לי לכמה תנועות ריקוד מוזרות בלתי נשלטות.

השם תפס אותי ממבט ראשון- בוסקו. איך משהו או מישהו שנקרא בוסקו יכול שלא ליצור מוזיקה מדלוקית? (ללא ספק מדע מדויק). אני משערת שאם הייתה לי חיית מחמד חדשה לבטח הייתי מעניקה לה את השם הנ"ל, אך בינתיים אסתפק בשיר הזה שמשלב גוספל רוק עם קצב מצוין.

4) בופון ואבישי מוסרים ד"ש לכל המשפחה.
בופון מצרף בשבילכם את הקליפ הבא שלמעשה מהווה את חלק ו' בפרוייקט "גרסת כיסוי".

(הוא מדגיש שחשוב לשים לב לחיוך הכובש בדיוק ב0:05, מוסיף שגם האף שלה יפה להפליא. גם השיער מאוד מתאים לה. רק שבפעם הבאה לא תלבש סוודר). כן, עם חיוך "שמספר הכל" כמו שנאמר כאן מימיני, ניתן להבין שבופון התאהב בשיקסע. (למרות שהוא חושב שהדת שלה בכלל לא משנה). בכל מקרה, קייט נאש מוכשרת, ומתעלה על הביצוע של הארקטיק מאנקיז עם הקאבר הנפלא הזה.
אז אם למישהו במקרה יש את מספר הטלפון של קייט, בופון ישמח לקבל אותו. מי יודע, אולי עוד תהיה פה חתונה?

לילה טוב, או יותר נכון בוקר טוב. איך לעזאזל הגענו למצב הזה..

חג העבדות+ גרסת כיסוי (ה') - לא קיצור ליהוה אם תהיתם לעצמכם...

החופש שלי התחיל במסע ספונטני שסופו כמו לא נראה באופק, וכל התרחשות בו הייתה חגיגה של חברים טובים, שמש וים מלווה בווינשטפן. אך אז הייתי מוכרחה לשוב אל המציאות...

שלושה ימי עבודה בהם שמעתי הרבה יותר מידי פעמים את צירוף המילים "מים, זיתים, תפריטים!". מיד לאחר מכן חוברתי לאינפוזיית לימודים (דבר שהיה לא קל בכלל לעשותו, ולצערי עדיין לא סיימתי). אך הנוראי מכל, הגרסה החינמית שפותחת קבצי זיפ נסגרה בפניי, כך שכעת אין ביכולתי להוריד מוזיקה חדשה, דבר מתסכל בייחוד לאור העובדה שהודלף האלבום החדש של Fleet Foxes.

שיהיה ברור, אני לא מאמינה באחד אלוהינו, אבל ככל הנראה פשוט הייתי אמורה לחכות לתאריך היציאה האמיתי של האלבום (ובכל זאת כבר האזנתי כמעט לכל השירים ביוטיוב- כופרת שכמותי).

כל הדברים שנאמרו ממש לא מסמלים את חג החופש, אלא להפך- עבדות לעבודה וללימודים, אבל הם באמת נעשים למען מטרות נעלות. הראשונה היא כמובן הטיסה לאירופה שמתקרבת אליי בצעדיי ענק (= אין ספור הופעות מעולות שאני מצפה להם כבר חודשים! והופעה של cocoon שנוספה לפניי שבוע לרשימה!) , השניה היא סיום הלימודים (מטרה לא נעלה, אבל חיונית).

ממילא מחר אני יוצאת לחופש אמיתי, וגם אם הוא רק של ארבעה ימים, הוא יהיה נפלא, כך שאין לי שום סיבה להתמרמר.

(מלבד העניין של קבצי הזיפ כמובן).

אז אחריי כל הדיבורים המיותרים, הנה הקאבר שעשה לי את החודש, וככל הנראה היה בכלל צריך להשתייך לפוסט הקודם אם לא הייתי לוקה בעצלנות יתרה.

מעבר לעובדה שגרסת הכיסוי הזו של boy&bear לcrowded house יפיפיה, היא גרמה אצלי למספר תוצאות...

1. ההרהור: האם נגזר עליי לאהוב כל להקה ששמה כולל את המילה bear? ואם כן, האם עליי להוסיף את זה לרשימת הדברים המוזרים שאני אוהבת, ככל הנראה- כן.

2.המעשה: קניית אלבומם של crowded house בעת ביקור קצר ולא כל כך נחוץ בטאור רקורדס. 

3. התובנה: crowded house הם להקה בינונית. נחמדה ולא יותר.

4. מוסר ההשכל: דובים מסוגלים להפוך כל יצירה למשהו שאני לבטח אוהב.

5. מוסר ההשכל השני: להפסיק לקנות בטאור רקורדס כי הם יקרנים, ואני צריכה לחסוך כסף לאירופה! 

6. ההתמרמרות: למה לא ניצלתי את תווי הקניה לחג? - טוב נו, תמיד שנאתי את פסח.

מחסום כתיבה ותקופה נפלאה

כבר כמעט שבועיים, שלא הזדמן לי לסיים את הפוסט הזה אשר שורטט על מספר רב של פתקיות צהובות ושאר גזרי דפים.. וגם כעת הוא מתפרסם באופן חלקי למדי. (ולכן מובטח שיצורף לו בקרוב פסקול שלם ומיוחד), אך זה המיטב שביכולתי כרגע..

החיים שלי מלווים על ידי פסקול משתנה בו אני בחורת בהתאם לרגש, להתרחשות או סתם לפי גחמה רגעית.
למזלי התקופה האחרונה שלי לוותה בפסקול יפיפה שהיווה מבחינתי הגדרה מדויקת לרגע.
מן פסקול כזה, שמוהל בתוכו ציפייה גדולה ואושר שממלא כל חלל בגוף, הרבה התרגשות וחמימות ראשונית של הקיץ שמגיע אליי.

אני משערת שזה השיר שמאפיין את התקופה הנפלאה הזו בצורה הטובה ביותר. המדויקת ביותר. היפה ביותר.
 Cocoon- Hummingbird
לצמד הצרפתים האלו יש יכולת מדהימה להמיס אותי כל פעם מחדש.
בכל פעם שיר אחר שלהם כובש אותי ולא יוצא מהוריד לאורך זמן... וכעת, השיר הזה באמת מסרב להתנתק ממני.

מיקסטייפ כחול

• פסקול כחול (לא בקטע מיני בכלל). פשוט תמיד חלמתי לצבוע את הפוני שלי בצבע כחול. חבל שאני לא מסוגלת. 
• אבל בזכות איזו פאה כחולה נוצר לו המיקסטייפ הזה.

• Take Me Over Cut Copy
• Don't Cry Deerhunter
• Too Afraid to Love You The Black Keys
• Advent in Ives Garden Sin Fang Bous
• Seashell Seabear
• Aurora Wishing Wars
• Ramona Craft Spells
• What a Pleasure Beach Fossils
• Drum Song The Temper Trap
• Blue Blood Foals
• Vcr The xx
• Comets Cocoon

הציפייה הרגה את החתול

הנה הסינגל הראשון באלבום החדש של Fleet Foxes.
אין טעם שאמשיך לשבח את חביבי הפולק שלי בכל פעם שאני מזכירה כאן את שמם.
אבל מה אני יכולה לעשות? כל פרט קטן שמתקשר לאלבום החדש שלהם (שאמור לצאת בתחילת מאי) גורם לי לפנטז כבר על הטיסה המיוחלת לאירופה. אני רובין פקנולד... ועוד אלפיי צופים, הולכים לחגוג יחד בבלגיה. איזה אושר.

מיקסטייפ וחיבוק

המיקסטייפ הבא נוצר תוך דקות ספורות. הוא שייך למישהי ספציפית, כך שלא היה קשה במיוחד לבחור עבורה 18 שירים (אחד גם לשנה הבאה).
בכל מקרה, תהנו, המיקסטייפ הזה מדליק כמעט כמו הבחורה שבשבילה הוא נוצר (וזה לא עניין של מה בכך!).

מיקסטייפ מדלוקי

*אם היו לה גרביים ככה הן היו נראות. אבל היא נמצאת כרגע במצוקת גרביים קשה. תאמינו לי, בדקתי.

צוללת

Alex Turner סולן הארקטיק מאנקיז (שפרסמו לא מזמן את הטיזר לאלבומם החדש שיצא השנה) הוא כוכב השבוע שלי ללא כל ספק. דווקא לא בזכות השיר החדש של הקופיפים הארקטים (שהוא אכן מוזר להפליא ותלוש מסגנון הלהקה המוכר), אלא בגלל הEP החדש שהוציא אלכס שנקרא Submarine.
האי-פי כולל שישה שירים שכיף להתכרבל לצידם במיטה, וזה הדבר שהתחשק לי לעשות יותר מהכל במשך השבוע האחרון, כך שנוצר בינינו חיבור הדוק למדי. השיר Glass in the park מצא חן בעיניי במיוחד, הוא אפילו החליף לכמה לילות את שיר ההירדמות הקבוע שלי (אותו אחלוק עמכם בהזדמנות אחרת), וכך נרדמתי לצידו של השיר המרגיע והנהדר הזה.
אלכס כתב את ששת השירים כפסקול לסרטו הראשון של Richard Ayoade (שאחראי לבימוי של חלק נרחב מהקליפים של ארקטיק מאנקיז). הסרט שנקרא גם הוא Submarine יצא לאקרנים לפניי יומיים.
אני לא בטוחה מתי ואם בכלל יזדמן לי לראות את הסרט, אבל יש לי הרגשה, שאם הפסקול כל כך מוצלח גם הסרט אמור להיות כזה.

להורדת הSubmarine- EP

הפוסט הנוכחי הזכיר לי, שבתחילת הדרך רציתי ליצור את רשימת פסקולי הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים! ובכן, צפו לכך, בקרוב יתחיל פרויקט חדש. בינתיים אתם מוזמנים לשלוח לי הצעות של פסקולים שאתם אוהבים, ואולי אפילו תזכו לפרסום (*שלא יכלול תהילה) בבלוג הצנוע הזה. מי יודע, אולי אפילו אצליח להצדיק את השם - פסקול. 


*ובלי הקשר ממשי, הפתעה לסיום: http://hypem.com/#!/item/19wvh/Four+Tet+Thom+Yorke+Burial+-+Mirror

גרסת כיסוי (ד') פורים

לכבוד פורים, המשך הפרוייקט "גרסת כיסוי"- שירים מחופשים.

1)תמיד טענתי שנולדתי לעשור הלא נכון, The Smiths הם אחת מן ההוכחות שלי, ובנוסף לכך, אחת מן הלהקות האהובות עליי ביותר. לכן כששמעתי ברדיו לראשונה את גרסת הכיסוי הבאה, דאגתי לרשום מיד על פתקית צהובה דביקה (לאחר התפרעות ריקודית וצעקות שמחה), שחס וחלילה לא אשכח! בכל זאת, לא בכל יום Dum Dum Girls (המדליקות) עושות קאבר ל There is a light that never goes out- שיר שלעולם לא יצא מהפלייליסט שלי.

2)בזמן האחרון, Fleet Foxes כבשו לעצמם את המקום הראשון ברשימת ההשמעה שלי, כמעט ואין להם מתחרים. העובדה שאהיה בהופעה שלהם בקיץ מצליחה לגרום לדם שלי לבעבע בקצב לא סדיר (אם דבר שכזה יתכן בכלל), ולשמחה להתפרץ מכל נקבובית שבעור. אך הדבר המפתיע ביותר באהבה שלי אליהם, היא שהיא התחילה בכלל בזכות קאבר. ככל הנראה הקאבר היפה ביותר ששמעתי עד כה (קרדיט לאחותי). גרסת הכיסוי לשיר Tiger mountain peasant song מבוצעת בעזרת קולותיהן של שתי אחיות שוודיות: קלרה וג'ואנה. הן בעצמן מהוות צמד שנקרא First Aid Kit ויוצרות אינדי-פולק עדין ויפה, אך הקאבר שלהן לFleet foxes לפי דעתי, הוא הדבר היפה ביותר שנוגן אי שם ביערות שטוקהולם.

3)זוהי רמאות קלה, כי אני לא יודעת עד כמה אפשר להחשיב רמיקס לקאבר, אבל בכל מקרה... הקישור הזה יוביל אתכם להורדה חינם של חמישה רמקסים מעולים של star slinger. למי שעדיין לא מיצה את חגיגות פורים בסופ"ש, מומלץ להשתמש ברמיקסים המדוברים לאיזו מסיבת סלון מאולתרת. בקיצור, הרבה כיף.